בלוג

---

איך נבנה את ה"חוסן האישי " שיאפשר לנו להתגבר על טעויות וכישלונות?

للمقال باللغة العربية  English Artical

 זוכר מתי נכשלת לאחרונה ? איך הרגשת? מה הייתה התגובה שלך, ואיך התמודדת עם הכישלון ?

בחודש הקודם, כשדיברנו על דפוס חשיבה מתפתח, נגענו בערך של קבלת הכישלון והטעויות כחלק מהצמיחה שלנו.
החודש נרחיב את הלמידה על הנושא דרך עבודתה של דר' ברונה בראון. בספרה "לקום מחוזקים" מוסבר איך לבנות יכולת התאוששת מכל נסיגה או כישלון.
אנחנו יכולים לקום, ללמוד מהניסיון להמשיך להתקדם.

לא נכחיש שלרובנו לא נוח עם הרעיון להיכשל, והתמודדות עם הטעויות יכולה להוות אתגר אמיתי. כישלון יכול לעיתים לגרום להרגשת בושה, אשמה, כעס, מבוכה וחרטה.
כישלון יכול לגרום לנו להגיב באופן שלילי כלפי עצמנו או כלפי אחרים ולהוביל לתוצאות שקשה מאוד להתמודד ולקבל אותן.

עם זאת, טוב לזכור כי כשאנו רואים את עצמנו כיחידים שמסוגלים ללמוד ולצמוח, אנו מבינים שאנחנו בתהליך, שמלווה בניסיונות, טעויות, וכישלונות.
ניסיון וטעיה הם חלק חיוני מהלמידה שלנו, ובסופו של דבר ההצלחה שלנו. זאת הסיבה שאנו מאמינים שתהליך "לקום מוחזקים" עליו כותבת דר' בראון הוא משמעותי, ומספק לנו מפת דרכים שתסייע לנו להתגבר על טעויות ואתגרים.

בואו נסתכל על הצעדים שיש לבצע כאשר אנו מרגישים שנכשלנו או טעינו ונראה מה אנו יכולים ללמוד מהם:

שלב ראשון "חשבון עצמי":
השלב הראשון מתחיל כאשר אנו שמים לב לתגובה רגשית לסיטואציה מסוימת, תוך הבנה שמשהו ערער אותנו רגשית או פגע ברגשותינו.
השלב כולל מודעות לתחושות האלה, סקרנות להבין מה קרה לנו? מה אנחנו מרגישים ולמה? וכיצד הרגשות הללו משפיעים על מחשבותינו והתנהגויותינו?

דוגמאות יותר ספציפיות לשאלות כאלה יכולות להיות:
• "למה אני כל כך קשה עם עצמי?"
• "מה גורם לי לכעוס כל כך?"
• "למה אני כל כך לא סבלני כלפי הילדים שלי?"

צעד זה עשוי להיראות קל, עם זאת, אנשים רבים מתקשים להכיר בכך שהם מופעלים רגשית. לפעמים מגיעים למקום שבו הם מאבדים סבלנות ומתפרצים בפני אחרים ורק אז מבינים שמשהו לא בסדר. לכן, להיות מודע רגשית הוא דבר חיוני.

על מנת לשנות את הדרך שבה אנו מגיבים לקשיים שאנחנו נתקלים בהם, עלינו קודם כל לשים לב איך אנו מגיבים להם, אילו רגשות הם מעוררים בנו, להיות סקרניים אודות למה אנחנו מגיבים בצורה כזו ואז להחליט איך נרצה להגיב באופן שונה בפעמים הבאות בהם נחשף לאירועים דומים.

ומכאן לשלב השני.

השלב השני "הגילוי":
בשלב זה עלינו להבין מה קרה ולחשוף מה הפרטים האמתיים ומה לא בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על המאבק שאנו נמצאים בתוכו. הסיפורים האלו הם שיחות שיש לנו בראש שמסייעות לנו להבין את הדברים. שיחות שלרוב אינן ה"אמת". לדוגמא , כשאנחנו מצדיקים את הטעויות שלנו, מאשימים אחרים או כועסים על עצמנו.

על פי דר' בראון, חלק מההישרדות שלנו , הינו בהמצאת סיפורים כאשר אנו נפגעים ואין לנו את כל האינפורמציה.
במקום להסתמך על עובדות להשלמת הסיפור, אנו נוטים להסתמך על הנחות ואמונות שיש לנו על עצמנו, המצב שלנו, או האנשים האחרים שמעורבים.

על כן, אנחנו צריכים להיות מודעים לסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על הקשיים שלנו. אנחנו צריכים להיות כנים, סקרנים, ואמיצים על מנת לאתגר סיפורים אלו ולהבחין מה באמת קרה, מה אמיתי ומה לא. כדי לעשות זאת, דר' בראון מציעה לשאול את עצמנו את השאלות הבאות:

• "מה קרה? ומה למדנו על הסיטואציה?"
• "מה עוד אנחנו יכולים ללמוד על האנשים המעורבים? האם יש משהו שאנחנו רוצים להבהיר?"
• "מה עוד אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו? מה עומד מאחורי התגובה שלי? מה אני באמת מרגיש? ואיזה תפקיד שיחקתי בתוך כל זה?

 

הפער שאנו מוצאים בין הסיפור שאנו מספרים לעצמנו על החוויה שעברנו לבין האמת העובדתית שאנו חושפים, הוא נקודת המפתח, המקום שבו מתרחשת הלמידה העמוקה שלנו על עצמנו.
רק עם הבנת הפער נוכל לזהות את החלק שלנו ואת התפקיד שמילאנו במצב, לראות מה עלינו לעשות הלאה, להתמודד עם הנושא, ללמוד ממנו ולהתגבר עליו.

שלב 3 "המהפכה"
הצעד האחרון הוא להפוך את שני השלבים הראשונים להרגל.
לשנות את הגישה בה אנו מתמודדים עם אתגרים.
רק כשאנחנו הופכים את זה להרגל יומיומי של חשיבה על ההרגשות והסיפורים שלנו, אנחנו יכולים לשנות את ההתמודדות שלנו עם אירועים בחיי היום יום.
כפי שמכנה זאת ד"ר בראון - "שינוי מהפכני" שמשנה גם את עצמנו וגם את האנשים סביבנו.

זה הזמן, בתקופה זו, כאשר אנו נתקלים בקשיים , לתרגל ולבנות את החוסן ויכולת ההתאוששות שלנו ולהכיר בהשפעה שיכולה להיות על חיינו ועל האנשים בהם.

אם ברצונכם ללמוד עוד על כך, אני ממליצה בחום לקרוא את ספרה של דר' בראון "לקום מוחזקים" (תרגום לעברית) .

בהוקרה,
רשא עפיפי-תלי
מאמנת מקצועית, ACC, CPCC, INHC