בלגן יפה

"אם תאפשרי לה, הורות תוכל ללמד אותך יותר על עצמך מכל חוויה אחרת."
אני זוכרת כמה עמוקות המילים האלה נשמעו לי כששמעתי אותן לראשונה, עוד לפני שהבנתי כמה הן יאתגרו וישנו אותי. לקח לי שנים להפנים את התבונה הגלומה במשפט הפשוט הזה. החיים בכללותם, לא רק הורות, יהיו המורה הגדול ביותר שלנו — אם רק נאפשר להם.

עם הזמן, הבנתי שהמפתח לדלת אשר מובילה לכל הלמידה הזו שיש לחיים להציע לנו בנוי ממילותיו הראשונות של המשפט: "אם תאפשרי." עם זאת, היכולת שלנו ללמוד תלויה גם בכמה אנחנו מוכנים להיכשל וללמוד, ובכמה אנו פתוחים לשינוי ולגדילה. הלמידה שלנו מוגבלת אם אנחנו לא מוכנים לאפשר לכל הדברים האלה לקרות.

בפוסט הבא אני רוצה לשתף איתכם במעט משיעורי החיים שזכיתי ללמוד במשך השנים. אני מקווה שגם אתם תוכלו להיעזר בהם, להזדהות עימם ולמצוא בהם את אותו הערך שמצאתי בהם בעצמי.

אנו נמצאים בתהליך התפתחות תמידי

בדיוק כשאנחנו מאמינים שהבנו איך הכל עובד, החיים זורקים לעברנו משהו חדש ולא מוכר. אנו נאלצים לגלות שעוד יש לנו מה ללמוד ועל מה לעבוד. לעתים קרובות אנחנו באים להתמודד עם חוויות החיים כשבידינו ההנחות או הציפיות שלנו. בדרך כלל, אלה גם בדיוק הרגעים בהם אנו מגבילים את ההזדמנויות שלנו ללמוד ולגדול, ובמקומן אנחנו סוללים את הדרך לאכזבה. במהלך השנים, גיליתי שאימוץ צורת החשיבה של "תלמיד חדש" יכולה לייצר הבדל גדול. אם נבחר להישאר סקרנים בבואנו להתמודד עם חוויות חדשות, ונהיה מוכנים להקשיב ולהתבונן, נאפשר לעצמנו בו בזמן פתיחות ללמידה, שינוי ולבסוף גם גדילה.

להרגיש את הרגשות שלנו

רגשות הן לא סימן לחולשה או משהו שעלינו להתבייש בו ולהתחמק ממנו. ההפך הוא הנכון. להרגיש ולהביע רגשות הם בין הכישורים החשובים ביותר שאנו וילדינו יכולים לרכוש לעצמינו. רגשות הם חלק מהותי באנושיות שלנו. אנשים שביכולתם לזהות את הרגשות שלהם ולהביע אותם בצורה בריאה הם אנשים חזקים יותר מנטלית, רגשית וחברתית. הם מתקשרים יותר טוב, מתחזקים מערכות יחסים בריאות יותר, ומתנהלים בצורה מקצועית יותר בעבודתם. אז במקום לנעול אותם בסתר ליבנו, בואו נרשה לעצמנו להביע את הרגשות שלנו ונשים לב להבדל שנובע מהשינוי הזה.

היזהרו מהפחד

פחד שכלתני ומבוסס הוא כלי נחוץ להישרדותנו. אנו זקוקים לו בבואנו להתמודד עם איום או סכנה אמיתיים, והוא עוזר לנו להישאר ערניים וזהירים. מצד שני, מטבעו של הפחד להיות מורכב, ערמומי, ושתלטן. כשאין לו בסיס במציאות, הפחד יכול למנוע מאיתנו לנסות חוויות חדשות ולגרום לנו להאמין שאין ביכולתנו לעשות דברים מסוימים. הוא לוכד אותנו במעגל הנוחות שלנו, קטנים וחוששים לקחת סיכונים ולחפש הזדמנויות חדשות. הוא עלול לעצור בעדנו מלרדוף אחר החלומות שלנו, או אפילו לעצור בעדנו מלחלום. הוא עלול גם להכריח אותנו להתנהג בשתלטנות כלפי האנשים היקרים לנו ביותר, מתוך אמונה כוזבת שאנו מגנים או שומרים עליהם.

לפחד תפקיד מרכזי בגידול ילדנו. על פי ד"ר שפאלי צברי, מומחה להורות בעל שם-עולמי, רוב ההורים נוטים לגשת למלאכת ההורות ממקום של פחד. פחד על עתיד הילדים או על בריאותם, פחד מהשפעות שליליות, והרשימה עוד ארוכה. כמובן, אנו אוהבים את ילדינו וטבעי שנפחד עליהם, אך בכל זאת באחריותנו לקחת בחשבון כמה הפחד הזה מגביל אותם ואת הפוטנציאל שלהם. באיזו תדירות אנו אומרים "לא" בגלל פחדים חסרי בסיס? כמה מהפחד שלנו אנו מעבירים אליהם? האם אנו נותנים להם את המרחב הנחוץ להם בכדי לשגשג, או בעצם מלמדים אותם להישאר קטנים ולהסתייג עוד ועוד?

זהו אחד השיעורים הקשים ברשימה. בתור התחלה, כדאי לנסות לשים לב לפעמים בהם הפעולות או ההתנהגויות שלנו מונעות מפחד, ואם זה אכן המצב, עלינו לשאול את עצמנו:
- אם אניח לפחד לרגע, האם אפעל אחרת?
- אילו הייתי מוציא/ה את הפחד מהשיחה הזו, כיצד הייתי מגיב/ה? מה הייתי אומר/ת או עושה אחרת?

התנהגו בחמלה גם כלפי עצמכם

חברה יקרה הזכירה לי לאחרונה את הערך הגלום בהתנהגות עדינה ומלאת חמלה כלפי עצמנו. כשהעניינים מסתבכים או כשאנו מוצאים עצמנו במצב מלחיץ, עלינו לזכור לנשום. ההחלטה הפשוטה לקחת רגע בכדי לנשום היא הפסקה מנטלית וגופנית שעוזרת לנו לתפוס מרחק מהמצב בו אנו נמצאים. כך מתאפשר לנו לעכל את הרגשות שלנו, לבדוק את עצמנו, ולשים לב לדברים שאנו באמת צריכים יותר מכל באותו רגע. רק אז אפשר להחליט על הצעדים הבאים עם ראש צלול יותר. כך אנחנו מחליטים ממש להתייחס למצב - לא רק להגיב אליו.

לסיכום, החיים הם בלגן יפה. אם נאפשר להם, הם יכולים ללמד אותנו את המשמעות בלחיות חיים מלאים. אם נאפשר להם, הם יובילו אותנו להיות הגרסה הטובה ביותר שלנו - למעננו ולמען האהובים עלינו מכל. אם נאפשר להם, ביכולתם ללמד אותנו את כל שאנחנו צריכים לדעת וללמוד על עצמנו. השאלה היא האם אנחנו מוכנים לאפשר להם?

בברכה,

רשא עפיפי-תלי
מאמנת מקצועית
ACC, CPCC, INHC, ORSC